סיפורים שהפקנו
סיפור זוגי
מגשימי חלומות
ריקי ואבי פנקס
ריקי ואבי פנקס נפגשו דרך חברים משותפים. לכאורה, לא היה ביניהם שום דבר משותף: ריקי אזולאי מראשון לציון, דור רביעי בארץ, ואבי פנקס, חייל בודד, בן לעולים מצ'כוסלובקיה שהיגרו מהארץ לארצות הברית בתקופת הצנע. ובכל זאת, הם מצאו זה בזו את מה שמחזיק זוג ביחד יותר מחמישים שנה. הם לקחו את האהבה שלהם לטבע ולחקלאות והלכו הכי רחוק שרק אפשר, מקטורה בדרום לרמות שבמורדות רמת הגולן. ביחד הקימו משק ומשפחה, וגם בן ממשיך, שיבוא לדבר בשבחם. זהו סיפורם של ריקי ואבי פנקס, וכמו בכל סיפור, נתחיל מההתחלה.
להאזנה ←
למרות כל המחלוקות
נחמה ומשה שיבק
בנותיהם של נחמה ומשה שיבק טוענות שהשניים מתנהגים ממש כמו חתול ועכבר, הפכים מוחלטים. ועם זאת, לצד האתגרים, הם הצליחו לשמור על זוגיות במשך 50 שנה, גידלו שלוש בנות, וכיום הם סבא וסבתא אוהבים, שהנכדים והנכדות הם כל עולמם. בפרק זה נשמע על סיפור חייהם המשותף, ונגלה אם לדעתם הפכים אכן נמשכים.
להאזנה ←
האיכר שהפך מלח לדבש
אלעמה ורוביק אלפרוביץ
זהו סיפורם של אלעמה ורוביק אלפרוביץ, חקלאים בני חקלאים, שהגיעו אלינו לאולפן בגיל 88 כדי לספר את סיפורם המרשים של שני ילדים מעמק יזרעאל שלפני קום המדינה, שהפכו לחלק מהגרעין המייסד של המושב ניר בנים שבדרום, ומשם ביססו את עצמם כחקלאים מובילים ופורצי דרך בארץ ובעולם.
להאזנה ←
מבורכים
רוזט ושלמה ברכה
רוזט ושלמה ברכה נשואים כבר כמעט שישה עשורים. שניהם ילידי איזמיר שבטורקיה. הם עלו ארצה בילדותם, התאקלמו בהווי הצברי בפנימייה, וזכו להקים משפחה מפוארת של ארבעה ילדים ושמונה נכדים. סיפור חייהם עטוף בזיכרונות ילדות באיזמיר ובזיכרונות של בגרות והורות בישראל. כשהם מדברים על עברם, סיפוריהם שזורים זה בזה, והעבר נשזר בהווה ובעתיד. אלה שני אנשים שלמרות התחלה מאתגרת בנו משהו חדש וטוב.
להאזנה ←
שמלת כלה בצבע תכלת
נעמי ואלי שרון
אלי שיחק קלפים במשך שתי יממות, לא ישן, לא התקלח, לא התגלח, וכשחזר הביתה באוטובוס, עלתה בחורה זוהרת. היא הייתה קטנטנה, לבשה שמלה יפה ונקייה ושיערה שחור כהה. הוא לא אמר כלום, רק ביקש את המספר וירד בתחנה הקרובה. לדייט הראשון הוא שאל ז'קט מחבר, והחתונה הגיעה זמן לא רב אחר כך. ברגע אחד, במפגש קצרצר, השתנו חייהם של שניהם. אבל סיפורה של משפחת שרון מתחיל עוד קודם לכן, והוא נפרש על פני שתי מדינות, שתי תרבויות, ומלא בסיפורים מסמרי שיער מצד אחד, ובגילויי אהבה וביטחון מצד שני. האזינו לסיפורם המרגש של אלי, נעמי, שלומי, רוני ואורלי שרון.
להאזנה ←
מנדלים, מינדלים ואנחנו
רבקה וצבי מינדל
בין רבקה לצבי יש המון חיכוכים. הם חלוקים על הרבה דברים, והשוני ביניהם גדול: היא יפה, הוא לא; היא קומוניסטית "שרופה", הוא ציוני נלהב; היא מסרבת להתחתן איתו, והוא משדך לה חבר משעמם… עד שלבסוף היא מתרצה. ועל שניהם מנצחת סבתא אחת – גולדה, אמה של רבקה – שמגדלת את הנכדים מאיר (מאריק), שרהל'ה (סופיה), חווה ובני, ומפנה לבתה ולחתנה די זמן כדי לקחת חלק בחזון הציוני שמתהווה בארץ ישראל של המאה ה-20.
להאזנה ←
סיפור אהבה
דבורה וגדי גלבאום
בשנת 2001, בזמן ששהו בארצות הברית בביקור אצל בנם איתן ומשפחתו, הבחינו דבורה וגדי גלבאום שדבורה צולעת מעט. אבל זה לא הפריע להם להמשיך בשלהם: ביקורים אצל הנכדים, טיולים מסביב לעולם, אליפויות ברידג', שייט לאנטארקטיקה, אופרות, תיאטרון, קונצרטים ופעילויות התנדבותיות רבות. הרי הם מעולם לא היו זוג של הנחות וויתורים. ״הוא לא מוותר עליי,״ סיפרה לי דבורה, ״גם כשאני אומרת שקשה לי. הוא הכוח המניע.״ אהבתם העזה של דבורה וגדי נושאת אותם על פני כל הקשיים.
להאזנה ←
כשציונות ופטריוטיות פוגשות מוזיקה בקיבוץ דגניה ב'
יהודית ועמנואל עמיבר
נפגשו בצבא ומאז לא נפרדו: מנגינות, עוגות מפוארות ומשפחה בדגניה ב׳.
להאזנה ←
סיפוק וגאווה
מרתה וברונו פסקל
במלאת 60 שנות נישואין, ברונו יצר פסל שמייצג את היחסים בינו לבין מרתה. סיפורם מתחיל עוד ברומניה, שם עברו את זוועות המשטר הנאצי והמשטר הקומוניסטי. שניהם רופאים, והם חיכו עשור לאישור לעלות לארץ ישראל. בתחילת שנות השישים הם זכו לעלות והתחילו לבסס כאן את חייהם. הם התיישבו בחיפה ולאחר קשיים הצליחו למצוא עבודה בתחומם. ברונו אף שירת בצה"ל! נולדו להם ילדים ונכדים, וכעת הזוג יוצר אומנות – מרתה מצלמת וברונו מפסל – מבלה וקוצר את פירות עמלו. זהו סיפורם של מרתה וברונו פסקל.
להאזנה ←
סיפור שמתחיל מסביב למדורה ומסתיים באהבה, בית ומשק
תמריס ואיציק פרדו
היא ניו-יורקרית, הוא פלמ״חניק מחיפה, ואהבה אחת שחצתה את האוקיינוס.
להאזנה ←
רגעים קטנים של חסד
יהודית ומשה הרמן
למרות שהיא נולדה בברית המועצות והוא ברומניה.
להאזנה ←
מידת הנתינה
שמחה ודבורה ויינשטיין
שמחה ודבורה ויינשטיין עלו ארצה מלבוב (כיום באוקראינה) בשנות ה-30 של המאה הקודמת, והיה להם חלום. הם רצו להקים בית ולתרום לתקומת העם היהודי בארצו. כיום, המשפחה שהקימו מונה כ-50 צאצאים, הפזורים ברחבי ישראל, והיד עוד נטויה. הם גידלו שני ילדים, מנחם ומרים, שעסקו שנים רבות בחינוך ומספרים בהתרגשות רבה על הוריהם. סיפור חייהם של שמחה ודבורה היה מלא בנתינה: מזון, לינה וסיוע לשארית משפחתם שניצלה מתופת השואה. הם עזרו לכולם, גם כשהדבר היה כרוך בסיכון אישי. כך הנחילו לילדיהם את רוח הנתינה: ככל שתיתן יותר, תקבל יותר.
להאזנה ←