סיפורים שהפקנו
משואה לתקומה
הולך בדרכו
רובר ואלי גמזון
חמישה דורות של מהנדסים וממציאים, מסבא מהנדס מכרות ועד הנכדים.
להאזנה ←
עוד מדברים עליה בהערצה
ד"ר יעל פוזנר
"כששאלנו למה אמא לא נמצאת הרבה בבית, הנרייטה סאלד אמרה שזה כי היא דואגת להרבה ילדים אחרים שאין להם אמהות."
להאזנה ←
Peace & Quiet
רוברט שפיצר
לרוברט שפיצר יש כמה עקרונות שמובילים אותו בחיים כמעט מהיום שבו נולד: משפחה היא הדבר החשוב ביותר, יום שחולף לא חוזר, ואסור לריב עם אף אחד. הילד שנולד אל תוך מלחמת העולם השנייה עבר ערים ומדינות, שפות וזהויות, וחווה משברים וקשיים, אך לרגע לא הפסיק לחלום ולהגשים, לראות את הטוב בכל דבר, להסתקרן וללמוד, לצעוד קדימה ולהקים משפחה לתפארת, משפחה שהיא עוגן במים סוערים. ולמרות הסערות הרבות בחייו, הוא תמיד עשה הכול ברוגע, בשקט, בנימוס, בשלום ובשלווה.
להאזנה ←
הדרך ממולדובה למוצקין
עדנה טוקר
מיכאלין, מולדובה, 1941. משפחת גרטנר היהודית נקראת להתייצב בעירייה יחד עם שאר תושבי העיירה. משם הייתה אמורה לצאת שיירת הגירוש האכזרית לטרנסניסטריה. בנחישות ובתעוזה מצליחה המשפחה להימלט ולהגיע לבוקרשט, ושם היא מסתתרת עד סוף המלחמה. ב-1950 הם מגשימים סוף סוף את חלומם ועולים לישראל. עדנה טוקר מספרת איך מאותה נקודה והלאה המשפחה פורחת וצומחת יחד עם המדינה הצעירה, וחייהם הופכים מסיפור שרידות לסיפור של גאווה ושגשוג, השזור בתולדות ישראל המודרנית.
להאזנה ←
לחיות בהודיה
בלה פבריסנקו
בלה פבריסנקו, גיבורת סיפור זה, נולדה ב-14 ביוני 1934 בעיר מינסק שבבלארוס. כשהיא נזכרת בבעלה האהוב בוריס, פניה מאירות, למרות שעברו יותר מחמישים שנה מאז מותו הטרגי. אהבה גדולה, אושר זוגי ואימהי לצד מלחמה, רעב, מחלות ואובדן: סיפורה של בלה מלא בתהפוכות המאפיינות את המאה העשרים. עם השנים, בלה טיפחה חוסן רוחני ויכולת להכיר תודה בכל מצב, וזה מה שעזר לה להתגבר על כל הקשיים.
להאזנה ←
כנגד כל הסיכויים
סיפור חייה של אלינוער גל
עד היום לא ברור לאלינוער איפה היא באמת נולדה. כנראה במחנה עבודה בערבות סיביר, לשם הגיעה משפחתה, שברחה מוורשה מיד בפרוץ מלחמת העולם השנייה. מסיביר הם עושים את הדרך הארוכה לסמרקנד באוזבקיסטן. כשהיא כבת שנתיים, ולאחר שאבי המשפחה נטש אותן, מגיעות אלינוער ואמה לפלשתינה בתום הפלגת ייסורים מטהרן.
להאזנה ←
אהבות שאול
פרופסור שאול מרין
הוא נולד בשנת 1933 בבנג'ין שבפולין ליצחק וגיטל מרין, והספיק ב-79 שנותיו: לנהל את יחידת העיניים בבית החולים הדסה הר הצופים ולעבוד גם בהדסה עין כרם, לחזור לבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, שם למד, כדי ללמד, לשמש כרופא עיניים במדינות שונות באפריקה לאורך שנים, ללמד רפואה באוניברסיטת אילינוי שבארצות הברית, לנהל את היחידה למחלות רשתית בבית החולים סנט ג'ון בירושלים, לכהן כיושב ראש איגוד רופאי העיניים בישראל במשך שש שנים, ובין לבין גם לכתוב שני ספרים על מחלות תורשתיות של העין, שנלמדים עד היום.
להאזנה ←
חי ובועט
יוסף (יולק) לוברמן
השנה היא 2022. המקום הוא עתלית, ויוסף לוברמן חוגג 102 או 95 אביבים, תלוי את מי שואלים.
להאזנה ←
למען המשפחה, למען התנועה, למען המדינה
סיפור חייו של יוסף שגיא-יוסיטו
כל ישותו, חזותו וסגנונו של יוסף שגיא – יוסיטו בפי כול – אומרים ישראליות שורשית. מדובר בקיבוצניק, חבר שפיים, שהקים בקיבוץ משפחה ענפה, ושכקצין בצנחנים השתתף, בין השאר, בפעולות התגמול וצנח במיתלה. הוא היה מורה ומחנך, ראש לשכתו של השר ישראל גלילי, מזכיר הקיבוץ, מנהל מלון שפיים, ראש המועצה האזורית חוף השרון, חבר בוועדה להענקת התואר ״חסידי אומות העולם״ וגם חקלאי מן המניין. בקיצור, היסטוריה מהלכת של המדינה, עוד לפני הקמתה.
להאזנה ←
סיפוק וגאווה
מרתה וברונו פסקל
במלאת 60 שנות נישואין, ברונו יצר פסל שמייצג את היחסים בינו לבין מרתה. סיפורם מתחיל עוד ברומניה, שם עברו את זוועות המשטר הנאצי והמשטר הקומוניסטי. שניהם רופאים, והם חיכו עשור לאישור לעלות לארץ ישראל. בתחילת שנות השישים הם זכו לעלות והתחילו לבסס כאן את חייהם. הם התיישבו בחיפה ולאחר קשיים הצליחו למצוא עבודה בתחומם. ברונו אף שירת בצה"ל! נולדו להם ילדים ונכדים, וכעת הזוג יוצר אומנות – מרתה מצלמת וברונו מפסל – מבלה וקוצר את פירות עמלו. זהו סיפורם של מרתה וברונו פסקל.
להאזנה ←
אישה שהיא קסם
אלכסנדרה (שייבלה) אורטנברג
ארבעת השמות של שייבלה לא רק מרמזים מהיכן היא מכירה אותך ומתי פגשה אותך, אלא גם ממפים את מסלול חייה האמיץ וחסר הרחמים. שמותיה מאפשרים לנו להכיר את שייבלה רוייזמן, הילדה הקטנה מרשקנה שבבסרביה; את שורה אורטנברג, האישה הצעירה ששרדה את השואה ונישאה למיכאל; את אלכסנדרה אורטנברג, העולה החדשה שהגיעה ארצה כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור; ואת בת שבע אורטנברג, הגננת, העובדת והמתנדבת בארכיון מכון ז'בוטינסקי.
להאזנה ←
מהגג שברחוב זבולון לגג העולם
שלמה ורשבסקי
שלמה ורשבסקי הוא לא אדם רגיל. קשה מאוד לשים סביבו מסגרת ולומר – "שלמה ורשבסקי הוא… כזה". כי אם יש דבר אחד גדול שאפשר ללמוד מהאיש, הוא שהוא פשוט לא בן ה-80 הקלאסי, וכך גם סיפור חייו.
להאזנה ←