סיפורים שהפקנו
מספר יחיד
הבית ברחוב סלמה 107
משפחת אריכא
דרום תל אביב, רחוב סלמה. בתי המלאכה שעל הרחוב מפיקים צלילים של עשייה ועבודה. על קירות הבתים מצוירים גרפיטי זרחני וקולות מחאה, ובפינת רחוב צ׳לנוב ניצב בניין מספר 107, בניין בן שלוש קומות, בית משפחת אריכא, שבו מתגוררים האב יהודה, האם שולמית ותשעת ילדיהם: יואל, אחינועם, דני, איילת, ברכה, יוני, שלום, עמי ואלעזר.
להאזנה ←
במקלי עברתי את הירדן
שרגא שוורץ
בהשוואה לשואת יהודי פולין, סיפורה של יהדות בוקובינה שבצפון רומניה בזמן השואה מוכר פחות. סיפורו האישי של שרגא שוורץ הוא הזדמנות להכיר את פיסת ההיסטוריה הלא-מוכרת הזו דרך עיניו של ילד בן שש, שהמסע המטלטל שעבר הוא במידה רבה גם סיפורה של קבוצת אנשים גדולה, שבדרך כלל אינו מסופר. סיפורו של שרגא נוגע גם בנקודות מפתח בתולדות הקמת מדינת ישראל ובדילמות המוסריות שאנחנו חווים גם בימינו.
להאזנה ←
כוס הומור, כוס וחצי חוכמה וכפית שנינות
מטי ברטולומיו
מטי ברטולומיו היא לא אישה שפוגשים כל יום. בעת הקלטת הפרק הייתה בת 98, שנונה, מצחיקה, עם זיכרון מדהים, והסיפור שלה מיוחד לא פחות: בגיל 24 היא פגשה קצין בריטי ששירת בישראל בתקופת המנדט. הם התאהבו זה בזו, ועל אף כל הקשיים נישאו ועברו לגור באנגליה.
להאזנה ←
משפחה, צבא ומדינה
מוטי שפר
מעטים האנשים שיכולים לספר בנשימה אחת על ארוחת צהריים עם בן-גוריון, הקמת חטיבה חדשה עם חיים בר-לב, מינוי חירום מדדו במבצע קדש ודיון מול ישראל טל על הצבה ראשונה לאחר קורס הקצינים. מעטים האנשים שצעדו כך במשעולי ההיסטוריה לצד מי שהיו לימים אלופים, מנהיגים ושרים. ומעטים עוד יותר הם האנשים שכשיאמרו להם שהם יכולים להתגאות בכל אלה, יניפו את ידם בביטול ויגידו רק "ככה זה היה". אמנם הם מעטים מאוד, ויש שיאמרו שאין כאלה בכלל – אבל זה סיפור על איש אחד שהוא בדיוק כזה: מוטי שפר.
להאזנה ←
סיכום החיים עד עכשיו
מרים וייס
מרים וייס נולדה בבודפשט בשנת 1930. באחת קטעה השואה את ילדותה, בהיותה בת 14. היא עלתה לישראל בשנת 1946 באוניית המעפילים "כנסת ישראל", אך גירוש האונייה לקפריסין עיכב בשנה את הגעתה לארץ ישראל. יחד עם חבריה לשומר הצעיר הגיעה לקיבוץ שובל שנה לאחר עלייתו לקרקע. 62 שנה חיה בזוגיות מופלאה עם שמחה; יחד הקימו משפחה לתפארת, ובה היא גאה במיוחד.
להאזנה ←
האיש הירוק
סיפור חייו ומשפחתו של פרופסור ברוך גבעוני
בעת הקלטת הפרק, בגיל 97, המשיך פרופסור ברוך גבעוני להיות, מדירתו שבתל אביב, חוקר פעיל. עד לפני שלוש שנים עוד היה טס להרצאות ולכינוסים ברחבי העולם – אך הוא קורקע בהוראת הרופאה. פרופסור גבעוני – אדריכל, פיזיולוג וקלימטולוג מהמצוטטים בעולם – מספר על חייו האישיים והמקצועיים, על משפחתו הענפה, ופותח צוהר לעולם מדעי שמשפיע עלינו בדרכים שאנו נוטים לשכוח.
להאזנה ←
רון בלב ועט ביד
דני לוז
מחנך, קיבוצניק וסטנדאפיסט נכנס לחדר – זו לא תחילתה של בדיחה, אלא סיפור חייו של דני לוז. אחרי שנים ארוכות כאיש חינוך, בשנות הפנסיה שלו גילה דני תחום חדש שממלא אותו שמחה – ואת הסובבים אותו צחוק. שיחה מפוכחת עם איש מצחיק, שגם בשעת מלחמה הצליח לשמור – ולייצר – מנגנון של שפיות לו ולמשפחתו.
להאזנה ←
באלו הידיים
יעקב גרינברג
בין אם זה בורג זעיר למכונה חדשה, כלי מיוחד לרופא שיניים, או חלקים להרכבת פצצות – ליעקב זה לא ממש משנה. כבר יותר משבעים שנה שהוא עוסק במלאכתו, שהיא גם אהבתו הגדולה – חרטות, וכמעט אין חפץ שהוא לא יודע לייצר – במידות המדויקות ביותר ומהחומרים המתאימים ביותר. אבל מאילו חומרים עשוי יעקב עצמו? זו כבר שאלה מורכבת. את התשובה נחפש ביחד בשעה הקרובה.
להאזנה ←