על אהבה, אומץ ואמונה
סיפורם של יהושע העשיל ורבקה פריד

סיפורם של בני משפחת פריד – או כמו שהם לעיתים מכנים 'שבט פריד' הוא סיפור על התמודדות, על אומץ, על אהבה ועל אמונה.

יהושע העשיל פריד נולד ב בכ"א בתמוז תרפ"ט, 29/7/29 בעיירה ולקה קאפושני – קאפיש שבצ'כוסלובקיה. ילד חמישי במשפחה בת 7 נפשות, בן לרב הקהילה, הרב חיים צבי פריד הכהן זצ"ל, דור רביעי לשושלת רבנים מפוארת המכהנת בקאפיש.

בשנת 1944 בעודו רק בן 14 נלקח עם אמו, אחותו רחל ואחיו ואחותו התאומים הקטנים, לגטו באונגואר ומשם הועברו ברכבות משא למחנה ההשמדה אושוויץ שם הופרד ממשפחתו והיה חלק מצריף הילדים בפיקוחו של מנגלה ימ"ש.

למרות הקשיים, הסלקציות של מנגלה ימ"ש אשר שלח חברים למשרפות (קרמטוריום), התנאים המזעזעים והפחד – יהושע הצליח לשרוד ואמונתו רק הלכה והתחזקה.

לאחר המלחמה חזר לעיר הולדתו, קאפיש והיה במחנה שרידים בעיר לנסדברג גרמניה. משם עלה ארצה באוניה "מולדת" שנתפסה ע"י הבריטים ונשלחה לקפריסין. במשך שנה שהה בקפריסין ובמהלך שהותו שם כובד מחבילות ששלחה אישה מישראל , שאותה לא הכיר , בשם טנטה קרולינה לקרוב משפחתה איצ'ה (יצחק) רוזן.

כשהגיע לארץ הלך להודות לאותה אישה ששמה עטרה (טנטה) קרולינה והיא אימה של רבקה – שלימים תהיה אשתו.

רבקה לבית הדרי (ציטרוננבוים) נולדה בי"ז בכסלו תרצ"ג, שנת 1932, בברלין. משפחתה עלתה ארצה כשהייתה ילדה קטנה והיא העבירה את ילדותה ונעוריה בתל אביב. לאחר שסיימה את לימודיה הלכה ללמוד בסמינר למורות.

רבקה ויהושע נישאו בשנת 1952, להם שלושה ילדים – יהודית צלוואה, שלומית וחיים צבי, 14 נכדים, 41 נינים והיד עוד נטויה.