לב נולד באוקראינה ב-1936 בעיירה קטנה בשם Khashchuvate. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויס אביו לצבא האדום. במהרה הבינה אמו שסכנה מתקרבת וכדי לשרוד עליה לקחת את לב ואחיו ולברוח. יחד עם קרובי משפחה נוספים הם החלו במסע קשה ומפרך שהוביל אותם עד לאוזבקיסטן – שם נשארו עד סוף המלחמה. למרות הקשיים והחולי לב שרד והתחזק, ובהמשך חייו המשיך להראות את אותן תכונות של נחישות, התמדה ואומץ בלתי מתפשר. הוא למד טכנאות במפעל מטוסים ולאחר מכן גם אווירונאוטיקה והיה למהנדס. בהמשך פגש את לילי, אשתו, ועבר איתה לאודסה. בשנות השבעים החל הזוג לדבר על עלייה לארץ ישראל, אך בקשתם לצאת מתחומי ברית המועצות סורבה, בין היתר בגלל הסיווג הביטחוני הגבוה שאליו הגיע במסגרת עבודתו כמהנדס. ככל שלב נלחם יותר כדי לעלות לארץ, כך התגבר הרגש הציוני שלו. הוא החל ליצור קשרים עם אנשים נוספים שקיבלו סירוב יציאה, הקבוצה, שעסקה בפעילויות מחאה לצד לימוד עברית, נעשתה מוכרת גם בארץ, גם בארצות הברית וגם בקרב אנשי הקג"ב. בעקבות פעילות הקבוצה, בשנת 1975 נעצר לב ונגזר עליו מאסר של שנתיים וכך הפך ל'אסיר ציון'. ב-1981 הגיע הרגע המיוחל והמשפחה עלתה לארץ ישראל. מהר מאוד לב השתלב כמהנדס בכיר בתעשייה האווירית.
בשנת 2008 יצא לב לפנסיה וכיום הוא גר עם לילי (ועם החתולות שלהם) בתל אביב. בנו של לב, אלכס, ביקש להוסיף מספר תודות: "ברצוני להודות למיכל ויובל רכבי על כך שדחפו אותי לעשות את התוכנית ואפשרו לזה לקרות. לצוות המהמם של התוכנית ובמיוחד למפיקה אור לוי המקסימה, מעריך ומעריץ את עבודתכם. תודה רבה."
