חולם ומגשים
סיפור חייו של עמנואל (מנו) קאופשטיין

בקו הבתים הראשון של המושבה בנימינה, ב״נחלת ז׳בוטינסקי״ עומד בית, שתי קומות גובהו, וממנו נפרש הנוף של מערב בקעת הנדיב – מעלה הדרך לזכרון יעקב, נחל תנינים, וכן, גם מבצר שוני.

הבית – ולו גינה מפוארת וקסומה – יושב בינות לעצי זית ועצי פומליות, ובמרחק שדות ובהם גפנים – 30 דונם לעבדה ולשמרה.

עמנואל קאופשטיין, מנו בפי כל, נולד במושבה משמר הירדן – אחד מסמלי מלחמת העצמאות – וכשהיה בן שנה עברה המשפחה הבית״רית לגור במבצר שוני. חבריהם של הוריו – תקווה ומשה – הקימו את תל-צור – ישוב חומה ומגדל בית״רי הסמוך לשוני – ושם העביר את ימיו עד שעברו לנחלה בבנימינה.

שרות בצה"ל: בחיל השריון, מטנקיסט עד מ"פ מפקדה בגדוד טנקים.

מנו יצא ללימודים בטכניון – אחרי שעבד כפועל בנין בימים (בנה את הקיר הפונה אל הים בממגורות דגון) ושיפר ציונים בערבים.

במהלך לימודיו שם נשא לאשה את רונית – גיסתו של חבר לספסל הלימודים.

ומשם – דרומה!

במסגרת עבודתו בחברת מקורות עסק במפעלות תשתית – ייצוב בריכות האידוי בים המלח; בניית קו-צינור נפט אילת-אשקלון (קצא״א); בניית הכביש לשארם אל-שייח ובניית שדה התעופה עציון.

על הפרויקטים בקפריסין, וגם על המצפים בגליל שהקים – ושלושה עצים שהציל – במהלך העשורים שעשה בקרן הקיימת לישראל בפרק שלפניכם – פרק מלא הומור ומשפחתיות!